בית הדין הבינלאומי בהאג / עו"ד עפר אטיאס
בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג / עו"ד עפר אטיאס
לפני כשבוע ניתנה החלטת בית הדין הבינלאומי בהאג בבקשת דרום אפריקה למתן צווים זמניים, אשר החשובה מביניהן, היא בקשה למתן צו זמני שיורה על הפסקת הלחימה בעזה.
בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג נוסד בשנת 1945, פעילותו מתחלקת לשני עיקרים. האחד מתן פסק דין בסכסוכים שבין מדינות. השני, מתן חוות דעת בסוגיות משפטיות לבקשת העצרת הכללית של האו"ם או מועצת הביטחון.
בית הדין מורכב מ-15 שופטים כל אחד ממדינה אחרת, שנבחרים על ידי העצרת הכללית ומועצת הביטחון לכהונה בת 9 שנים.
לכל צד להליך המתנהל בפני בית הדין יש זכות לצרף שופט מטעמו להרכב בית הדין.
מדינת ישראל נתנה בשנת 1957 הצהרה בדבר הסכמתה לראות בסמכות השיפוט של בית הדין סמכות חובה, וזאת ללא הגבלת זמן.
מדינה אשר אינה מצייתת לפסק דין של בית הדין עלולה להיות חשופה לסנקציות שיינקטו נגדה על ידי מועצת הביטחון של האו"ם.
התביעה שהגישה דרום אפריקה נגד ישראל לבית הדין מבוססת על טענה שבמלחמה שמנהלת ישראל בעזה, ישראל מפירה את האמנה הבינלאומית בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם, שאומצה פה אחד על ידי כל חברות האו"ם 152 במספר ונכנסה לתוקף בשנת 1951, בעקבות לקחי מלחמת העולם השנייה.
הפשע של "רצח עם" או באנגלית "Genocide" מוגדר באמנה כהרג בני אדם או פגיעה חמורה בהם בגלל השתייכותם לקבוצה לאומית, אתנית, דתית וגזעית, מתוך כוונה להשמיד השמדה גמורה או חלקית את חברי הקבוצה, ללא קשר לאשמה אישית.
התלונה שהגישה דרום אפריקה נגד ישראל התבססה מחד על ההתקפות המסיביות של חיל האוויר על העיר עזה, ומאידך על הצהרות מתלהמות וחסרות אחריות של מנהיגי המדינה החל בנשיא עבור לראש הממשלה והמשך לשרים וחברי כנסת, אשר ניתן היה לפרש אותן ככוונה להרוס כליל את הערים ברצועת עזה (תוך שימוש במילה "לשטח") על יושביהם, אלא אם אלה ינוסו על נפשם.
במסגרת התביעה התנהל בבית הדין הליך ביניים שבמסגרתו בקשה דרום אפריקה להוציא נגד ישראל, בין היתר, צו זמני שמחייב אותה להפסיק את הלחימה בעזה.
בית הדין בשלב זה אמנם לא קבל את בקשת דרום אפריקה להוציא את הצווים להפסקת הלחימה, אבל מצד שני דחה את טענתה המקדמית של ישראל כאילו אין לבית הדין סמכות לדון בתביעה הואיל ולא הוכח, ולו לכאורה כי ישראל מבצעת או מתכוונת לבצע רצח עם.
למרות שהרכבו של בית הדין, ששופטיו נבחרים על ידי העצרת הכללית, אינו נקי מהשפעות פוליטיות, אין כל סיבה לזלזל בהשפעות השליליות שעלולות להיות להחלטותיו ככל שהן תהיינה לרעת ישראל.
האימרה "או"ם שמום", המיוחסת לדוד בן גוריון, אולי מצלצלת יפה, אבל דווקא ישראל, שאינה מעצמה עולמית שיכולה לצפצף על דעת הקהל הבינלאומית, ואשר כלכלתה ובטחונה תלויים תלות רצינית במעמדה ובקשריה בקהילת האומות, חייבת לקחת ברצינות את החלטות בית הדין, ואת הסיכונים הכרוכים בהן, ולעשות כל מאמץ לרסן מעשים ובעיקר דיבורים שעלולים לשמש נזק בידי אויביה החפצים להוקיע אותה ולגרום לבידודה ולהחרמתה.